שיר לאריאל מפושקין

שיר לאריאל.

עובד כל היום, ללא מנוחה.

מתאמן להיות ראש הממשלה.

ככה חייב, אז ככה יהיה.

ככה היה ככה הווה.

השם המבורך נותן השראה מבורכת.

השינה נקטעת והנפש זועקת.

אך זו המערכת, מה לעשות?

כל היום בוחנים,

כל היום לעבוד.

יום בשבוע, יש מנוחה.

יום בשבוע, מספיקה לי ברכה.

יום בשבוע, תפסיקו לחפור.

פירה ונקניקיה, בא לי לאכול.

נקי ונביא, ניגע במראות.

ראייה חסרה, קשה לי לבכות.

היות והיינו, צדקנו לפתע.

פתחנו גלגול, היינו לקבע.

פתחנו דבר, נעשינו ארסיים.

רצינו לרצוח את אלו המעצבנים.

ההזיות קשות אבל אנחנו שורדים.

מלך משיח קשה להיות אבל אנחנו מנסים.

על הגלגולים איתך, חוץ מכמה, 2.

אדולף היטלר נגדך וגם פרעה ממצרים.

כולם מנסים לעזור והם צוררי ישראל הגדולים.

לא מוכנים להשתחרר, מעדיפים להיות מגעילים.

פרעה שם נשאר, חזק על הגדר.

דרוש ממנו משהו, או חכה שישחרר.

פרעה איתנו ואנחנו כולנו חזקים.

ביחד אנחנו בלתי מנוצחים.

ניתן לכם אושר, אם רק תיתנו לנו מנוחה.

משיח בן דוד אנחנו, מה איתכם ואיתך?

אני אריאל ואני משיח בן דוד.

אני איתכם לנצח, מה עם אליהו הנביא?

תמיד איתך אריאל, גם תמיד אהיה.

מה עם האחרים? הם יבואו או בזמן אחר?

כולנו איתך כעת, אך כנראה נתבלבל.

אין זה נורא, נמשיך בגלגול אחר.

אין דבר כזה, גלגול הזה גאולה.

אוקיי, אז נעבוד כל היום עד שבת מנוחה.